תיקון לדיבור לא טוב – יעשה צירוף אחר למילים

ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים.
ובקר וראיתם את כבוד ה' בשמעו את תלנתיכם על ה'… (שמות טז:ו-ז)

לא ידענו המכוון הזה, ואינו מובן כלל המאמר.

והנראה: בהקדים מה שציוה הש"י (ויקרא כב:לב-לג) "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל וכו' המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים". והוא מצוה למסור האדם אתנפשו על קדושת שמו ית', למסור עצמו למיתה עבור שמו ית'. ואמר הכתוב "המוציא אתכם מארץ מצרים" – מקום הקליפה והמיתה, "להיות לכם לאלקים", אפילו כאשר יתנהג עמכם בבחינת דין. והבן מאוד אלו הדברים כי קצרנו בכאן ומבואר במקום אחר. והקיצור הוא – כי ההוצאה מארץ מצרים תחייב האדם למסור עצמו למיתה עבור קדושת שמו ית', כי (משלי כז:יט) "כמים הפנים לפנים" כביכול, והבן.

וזאת היה המצות עשה על כל אדם מישראל. ואם אינו מגיע לנפשו ענין כזה, דהיינו מסירות נפש בפועל, מחוייב לקיימו בכח, דהיינו הסכמה חזקה בכל לב בשעת קריאת שמע: כשיגיע לידי קידוש הש"י במסירות נפש יקבל עליו המיתה, וזה יתחשב לפני הקב"ה כאילו מסר נפשו בפועל. ועליהם אמר הכתוב (תהלים מד:כג) "כי עליך הורגנו כל היום", "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח" (תהלים נ:ה).

ונקדים עוד מ"ש בספר החסידים: כל מה שדיבר אדם איזה דיבור, אפילו בהפלגה וגוזמא, בהכרח שיתקיים איזה פעם, על כן ישמור האדם את עצמו שלא להוציא מפיו איזה דבר לא טוב, כי ח"ו יתקיים באיזה זמן. והנה ישראל הוציאו מפיהם בתלונתם ואמרו (שמות טז:ג) "הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל ברעב". וחששו משה ואהרן שיעשה דבורם רושם ח"ו, ובפרט שהש"י אמר (שמות טז:ד) "ולקטו דבר יום ביומו" (עיין מ"ש לעיל מענין לקיטת הדיבורים וכפלים לתושיה).

והנה העצה היעוצה מרבותינו הקדושים בדבר האדם איזה דבור לא טוב ח"ו, שיראה לעשות מאותן הדבורים והאותיות והתיבות צירופים אחרים לטובה, ותתבטל הגזירה ותתהפך לטובה. וככה מאמרינו על הברכה שבירכו התנאים לרבי אלעזר בן רבי שמעון (מו"ק ט:): "תזרע ולא תחצד [תוליד בנים ולא ימותו] וכו'"…

הנה לפי זה גם בכאן היתה עצת משה ואהרן לישראל שיתפרש מאמרם הנ"ל באופן אחר, דהיינו כי:

  • "הוצאתם אותנו" (מארץ מצרים)
  • "אל המדבר הזה להמית את כל הקהל" – היינו ענין ההוצאה היתה לקבל כל אחד מישראל על עצמו בחינת המיתה במסירות נפש בהסכמה חזקה על דבר קדושת שמו, כי זה יחוייב לאיש הישראלי עבור ההוצאה מארץ מצרים.
  • ונוכל להתפרש עוד "אל המדבר וכו'" – היינו בבחינת דיבור בכח בקריאת שמע.
  • ונשאר עדיין תיבת "ברעב" שאמרו – אזי היתה עצה היעוצה לעשות מזה צירוף "בערב" בהיפוך אתוון.
  • וז"ש "ערב" – כשיהיה "ערב", אז: "וידעתם כי י"י הוציא אתכם מארץ מצרים", ותמסרו נפשותכים בכח עבור קדושת שמו ית', ויהיה נחשב לפני הקב"ה כאלו הייתם מתים בפועל, ואז יקויים המאמר שדברתם במו פיכם, ואף על פי כן אין שטן ואין פגע רע.
  • "ובוקר וראיתם את כבוד י"י בשמעו את תלונותיכם וכו'" – ר"ל הגם ששמע את תלונותיכם שהיה על י"י – עם כל זה יתהפך הכל לטובה ולברכה על [עד] עולם.

(אגרא דכלה ב: 30)

מודעות פרסומת

אודות בני יששכר

בלוג הבני יששכר, הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב, פנינים על פרשת השבוע
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרשת נשא - התמודדות עם הרע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s