לא ישמיע דברי תורה למי שמקבל חכמות חיצוניות

ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלקים (שמות לא:יח)

(מדרש שמות רבה פמ"א ה') מהו "ככלתו" (רצ"ל למה נאמר "ככלתו", גם ככלתו חסר, על כן דרש לשון "כלה")? אמר רבי שמעון בן לקיש – כל שהוא מוציא דברי תורה ואינם עריבים על שומעיהן ככלה שהיא עריבה לבעלה, נוח לו שלא אמרן. בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל, היתה חביבה עליהן ככלה שהיא חביבה על בן זוגה. מנין? שנאמר "ויתן אל משה ככלתו". עכ"ל.

הנה, האמור דברי תורה הוא המשפיע כדרך החתן, והשומע הוא מקבל, דמיון הכלה. הנה כן הוה ליה למימר במשלו לו כדמיון הכלה שחביב עליה בעלה.

אך הוא לדעתי, דהנה חביבות החתן להכלה במה שיודע שהיא מיוחדת לו, ושלא תקבל מאחרים, ואם יארע שתקבל מאחרים – נאסרה לו. אבל הכלה לא נאסר עליה החתן גם אם ישפיע לאחרות.

הנה כך הוא לימוד התורה: אם אותו המקבל מקבל גם כן חכמות אחרות חיצוניות ולשונות הגוים – הנה נאסר לבן תורה להשמיעו דברי תורה. וז"ש ככלה – דייקא. הבן הדבר.

(אגרא דכלה ב: 53)

מודעות פרסומת

אודות בני יששכר

בלוג הבני יששכר, הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב, פנינים על פרשת השבוע
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרשת נשא - התמודדות עם הרע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s