אם תהיו עמלים להוליד תולדות בתורה – "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו"

אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו (ויקרא כו:ג-ד)

 

מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה (תורת כהנים כו:ב)

 

  • להבין מהיכן למד זה מתיבת "אם בחקתי תלכו"
  • וגם – מהו הדבר החדש שהש"י מתאוה שישראל יהיו עוסקים בתורה, הלא כל התורה מלאה מזה.
  • וגם – מהו הפירוש "עמלים", לא "עוסקים" או "לומדים".

 

ונראה: דדייק אומרו "אם בחקתי תלכו", מהו כוונת הליכה בחוקים, כי על פי הרוב לא תמצא אצל החוקים רק שמירה ועשיה, כענין שנאמר (בראשית כו:ה) וישמר משמרתי מצותי חקתי וכו', (ויקרא יח:ד), "את חקתי תעשו"…

 

על כן דרש "מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה", והוא כי הנה זאת התורה השלימה רחבה מני ים, אבל כל הלכותיה ופרטיה ודקדוקיה ודיניה אינם מבוראים בפירוש לעין כל, רק שצריכים להמציא הלכותיה עד ידי המדות שהתורה נדרשת בהם, ועל ידי יתורי האותיות והתיבות, אותיות עקומות לפופות וכיוצא.

 

אפילו כעת שכבר נכתבה תורה שבעל פה, הנה נכתבה דרך משא ומתן וצריכין להמציא ההלכות על ידי פלפולים שונים. והנה בימינו כבר המציאו הפוסקים הראשונים והאחרונים הלכות פסוקות. והנה אפילו יחיה האדם ק"ך שנים, יהיה לו די והותר ללמוד כלי ימי חייו ההלכות פסוקות, וירצה לומר – הנה יכול לקיים בזה המצות עשה דלימוד התורה, ולמה לי להתעמל להמציא דינים והלכות מעניינים דקים שבתורה שבכתב, וכן מענייני משא ומתן ורמזים שבתורה שבעל פה.

 

חלילה חלילה לומר כן! רק כוונת הש"י דוקא להתעמל בתורה, ואחר היגיעה והעמל בה ימצא עניינים נפלאים בכל פעם, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזים ודרושים וסודות, כל אחד כפי שורש נשמתו וחלקו.

 

ונקרא בשביל זה כללות התורה "חקתי", היינו לשון חקיקה שיש בה עניינים דקים רק כעין חקיקה, אשר על ידי החקיקה הזאת מובן עניינים נפלאים גדולי הערך, אשר יצטרך לבנין הזה כמה אלפים פרסאות.

 

וזה שנקראים הדינים "הלכה" – מלשון הליכה ממקום למקום, שהאדם מוציא דבר מדבר, ודין אחד מחבירו, ורמיזה מחבירתה וכיוצא.

 

וזה הוא אשר הודיענו אליהו ז"ל במשנתו (מגילה כח:) "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא", והוא כי עולם הבא הוא זה שנהנין מזיו השכינה. והנה זיו השכינה הוא מדה כנגד מדה – כמו שהוא מיילד ומבהיק מן אור התורה הלכה מהלכה ואור מאור, כן יזכה לחזות בנועם ה'.

 

וז"ש "אם בחקתי תלכו" – שתעשו הלכות מהחקיקות והרמזים שבתורה, כי בזה חפץ הש"י שתהיו עמלים בתורה בעמל ויגיעה להוליד בכל פעם דברים חדשים, כי הגם שהאדם לומד הלכות פסוקות בכל זמן ואינו עושה פרי להוליד, עדיין לא הגיע לתכלית המקווה. וזהו (שבת לא.):

  • "נשאת ונתת באמונה" – ענין משא ומתן בענייני התורה
  • "קבעת עתים לתורה" – כי המשא ומתן הוא לפי המקום והזמן
  • "עסקת בפריה ורביה" – להוליד בכל פעם תורה חדשה.

 

ומה מאוד נחמד הדבר להשכיל גם בכאן מדה כנגד מדה:

  • "אם בחקתי תלכו" להוליד תולדות בתורה
  • "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו"

 

 

(אגרא דכלה ב: 89)

מודעות פרסומת

אודות בני יששכר

בלוג הבני יששכר, הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב, פנינים על פרשת השבוע
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרשת במדבר - עמל תורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s